ג'ינס אין בע"מ נ' קפלה בע"מ

פסק דין

לפני תביעה כספית בסך של 200,000 ₪ שהגישה התובעת כנגד הנתבעת בגין הפרות חוזיות וכן תביעה שהתחילה בלשכת ההוצאה לפועל, במסגרת הגשת שיק לביצוע שנמסר לידי הנתבעת כנגד התובעת, שאוחדה במסגרת התיק שלפני.

שתי התביעות יידונו במאוחד.

רקע עובדתי

התובעת, חברת "ג'ינס אין בע"מ", הינה חברה המפעילה חנות לממכר נעליים, הנושאת את השם המסחרי "פסיפיק" , ברחוב שינקין מספר 14 בתל-אביב (להלן: "החנות").

הנתבעת, "קפלה", הינה יבואנית של מותגי הנעליים "איפנמה" (להלן: "המותג").

ביום 01.12.08, נכרת בין הצדדים הסכם בלעדיות עבור דגמי נעלי ריידר (נספח 1 לכתב התביעה) במסגרתו התחייבה הנתבעת, שלא למכור לצד ג' ברחוב שינקין, דגמים הזהים לדגמים שיסופקו לחנות ובתנאי שהתובעת תזמין הזמנות חוזרות של אותם דגמים.

במקביל, התחייבה התובעת שלא להחזיק דגמים המהווים חיקוי לדגמי נעלי ריידר (להלן: "הסכם הבלעדיות").

תובענה זו אוחדה עם ת"א 35438-09-10, אשר בעניינה הגישה הנתבעת בקשה לביצוע שיקים שחוללו בסכום כולל של 50,000 ₪ (קרן) ומנגד התובעת הגישה, התנגדות לביצוע שיק שהתקבלה .

טענות הצדדים

התובעת טוענת, כי עמדה בכל התחייבויותיה במסגרת ההסכם, בכך שרכשה מהנתבעת קולקציות בסך של כ-100,000 ₪ בעונה, תוך שהיא מבצעת הזמנות חוזרות ומבלי שרכשה נעליים המהווים חיקוי לדגמי המותג.

התובעת טוענת, כי במהלך חודש ספטמבר / אוקטובר שנת 2009 במסגרת תערוכה אליה הוזמן מנהל התובעת, מר ארז לוי (להלן:" מר לוי") ע"י מנהל הנתבעת מר פדי אלבז (להלן:"מר אלבז"), הזמין ארז מספר דגמים חדשים מהמותג. ארז שילם במועד התערוכה עבור הדגמים החדשים סך של 50,000 ₪ באמצעות 3 שיקים (להלן: "השיקים") וכן התחייב בכתב לרכוש סחורה נוספת בסכום של 30,000 ₪, כאשר הכוונה הייתה להזמין סחורה בסכום כולל של 120,000 ₪.

לטענת התובעת, במהלך חודש פברואר, בסמוך למועד האספקה, הודיעה לה הנתבעת, כי החליטה באופן חד צדדי, לספק את המותג לחנות אחרת ברח' שינקין וכי היא לא תספק את הדגמים שהוזמנו במהלך התערוכה ו/או כל דגם אחר מהמותג- לתובעת.

בשל כך, הודיעה התובעת לנתבעת כי האחרונה בהתהלותה כאמור, מפרה הפרה יסודית של הסכם הבלעדיות ותגרום לה נזק כבד. לטענת התובעת, לאחר דין ודברים אשר התפתח בין הצדדים בלית ברירה ובאילוץ הסכימה התובעת לפשרה לפיה תספק הנתבעת לתובעת באופן בלעדי ברחוב שינקין, דגמים ישנים של המותג וכן שני דגמים חדשים אשר הוצגו בתערוכה (להלן:"ההסכם המתוקן") .

עוד טוענת התובעת, כי במהלך חודש מאי 2010 הודיעה הנתבעת לתובעת, כי היא חוזרת בה מהתחייבויותיה על-פי ההסכם המתוקן ולפיכך, היא תספק לחנות המתחרה ברחוב שינקין את גם את הדגמים הישנים ואם לא די בכך, הודיעה הנתבעת לתובעת, כי לא תספק לתובעת את שני הדגמים החדשים של המותג כפי שהתחייבה.

לטענת התובעת, הנתבעת הפרה הן את הסכם הבלעדיות והן את ההסכם המתוקן ובכך גרמה לה לנזק כפול ומכופל, הן בגין אובדן רווח ממכירת המותג והן מכוח נזק למוניטין החנות.

עוד טוענת התובעת, כי לאור הפרותיה של הנתבעת, ביטלה את השיקים אשר ניתנו לנתבעת במועד התערוכה בסך 50,000 ₪ , שנמסרו כאמור לצורך הבטחת אספקת סחורה עתידית,עבור הזמנותיה של התובעת.

לדידה של התובעת, השיקים הוצאו ממנה ע"י הנתבעת במרמה כאשר חלק מהתשלום ניתן עבור דגמים מהקולקציה החדשה אשר מעולם לא סופקו לתובעת, בעקבות מצג והתחייבות הנתבעת כלפי התובעת לבלעדיות.

מנגד טוענת הנתבעת, כי התחייבויותיה כלפי התובעת במסגרת הסכם הבלעדיות הותנו בהתקיימותם של מספר תנאים: בכך שהתובעת תבצע הזמנות חוזרות של אותם הדגמים, התובעת מתחייבת שלא להחזיק בחנותה דגמים המהווים חיקוי לדגמים של ריידר והתובעת תבטל את הכיתוב למוטב בלבד על גבי השיקים שמסרה לנתבעת, לאחר קבלת מרבית הזמנתה.

הנתבעת טוענת, כי התובעת לא עמדה בכל התחייבויותיה וכן החזירה לנתבעת מוצרי הנעלה שונים באופן שלא ניתן למוכרם לצד ג' ובכך גרמה לה לנזק.